מלכה קרן - מנחת מסע

"... באה הסבתאות והעצימה בי את אי השקט. 
ידעתי שמשהו בתוכי מוכן. פעם ראשונה שלא חששתי. הייתה בי ידיעה עמוקה שבתור הבת הבכורה, יש לי אחריות להנחיל לדורות הבאים את מורשת המשפחה, שיכירו את  השורשים שמהם צמחו, כי איזו תחושת שייכות יכולה להתפתח במשפחה שלא מספרת את סיפורה? 
והמסע התחיל.
* * *

כמו כל דבר שעשיתי בחיי, גם בחיפוש הזה צעדתי לבד ובנחישות. לכל מקום שנרמזה בו ההזדמנות לבדוק קיומו של קשר, נסעתי. 
כל פירור מידע שנקרה על דרכי ליקטתי בהתרגשות, כאילו היה האחרון בפאזל. 
הלכתי בדרכים שלא הכרתי, אל קרובי משפחה שמעולם לא פגשתי, ולאנשים יקרים שיָדעו לספר לי משהו הקשור להיסטוריה המשפחתית שלי.
אלה, גם אלה, אינם רבּים ולכן יקרים לי כל כך. 
אני אוספת אותם אחד לאחד, מצליבה ביניהם, נעצרת בנקודות המפגש לגלות בהן משהו שלא ידעתי, וממשיכה הלאה.

במקומות של דָלוּת בפרטים, הרשיתי לעצמי לעשות השלמות, להבין את ה'אין' מתוך ה'יש'. חיברתי פיסות מידע לדמיון, עובדות לספקות, שמחה לעצב, וגם פחדים התגנבו אליי מתוך הזיכרון שהעניקו לי הסיפורים, ומהזיכרונות שאספתי בעצמי. 
גיליתי שאני שייכת לשתי משפחות גדולות שהיכו שורש בארץ ישראל עוד לפני שהייתה מדינה, והן זכו לגדל בה ארבעה וחמישה דורות, שאנחנו חלק מהם."